על העיוורון
היהודים בוגדניים ומושחתים, ותחיית המתים
לא תתרחש עד שהמוסלמים יהרגו את כולם. מסיבת העיתונאים שכותרתה "האנטישמיות
ברשות הפלסטינית" גרמה לאהרן פוירשטיין
לחשוב שאולי התרגלנו לחשוב ששונאים אותנו. את המחיר נשלם בריבת קצוצה.
הטור הזה קשה מאוד לכתיבה. כמעט בלתי אפשרי. הכל פועל
נגדו. מסיבת העיתונאים התקיימה בחדר ישיבות קטן ומשמים בבית-אגרון. האווירה
מנומסת מדי, עניינית. עשרה עיתונאים. עשרה בורקסים קטנים ורוגלאך.
בראש השולחן יושב השר נתן שרנסקי ומדבר. לידו איש ושמו איתמר מרכוס,
שאת המיילים שהוא שולח אלי כבר יותר משנה מטעם מבט-לתקשורת פלסטינית
אני מוחק מיד בהגיעם (אם כי לא מעז לבקש הסרה מרשימת התפוצה).
הנושא מרגיז בפני עצמו. ממש מבקש התעלמות: "אנטישמיות
ברשות הפלסטינית". מה חדש? בקיצור, אני מנסה לכתוב אבל הלב עוצר,
היד מתקשה ואין חשק. למה שונאים אותנו, לעזאזל? ומי האנשים שטורחים להזכיר
לנו כל הזמן את היותנו שנואים? מה האינטרס שלהם?
האנשים האלה יושבים עכשיו ליד השולחן. השר שרנסקי היושב
בראש מצביע על העובדה שיד פלסטינית אחת עוצרת השבוע את הטרור והיד השנייה
מכשירה מאות אלפי מתאבדים חדשים. "זאת אינה הסתה נגד המדינה והמדיניות
שלה", הוא מדגיש, "כי אם נגד יהודים באשר הם". מרכוס
אחראי על ההוכחות. על המסך מוקרנת המצגת שנפתחת בסלוגן
המנצח "הרוג יהודי ותגיע לגן עדן". "הדוגמאות יגיעו מכל
תחומי התקשורת, מן הספורט והבידור", מבטיח מרכוס. אנחנו מחככים
ידיים.
"תמיד שאפתי להפוך את גופי לרסיסים קטלניים נגד הציונים
ולהקיש על דלתות גן עדן בגולגולות של ציונים", אומרת על המסך שמולי
התאבדת בת 21 מעזה. את ההשראה לרעיון היא לא קיבלה מן השיר “Knocking on heaven’s door”, אלא מנאומים והטפות דתיות שמשדרים ברשות הפלסטינית אנשים המקבלים
את משכורותיהם מהרשות הפלסטינית. רק בספטמבר האחרון אמר השיח' אבראהים
מודירס, העובד במשרד להקדשים וענייני דת ברשות
הפלסטינית, כך: "הנביא אמר: תחיית המתים לא תתרחש עד אשר המוסלמים
ילחמו ביהודים, והמוסלמים יהרגו אותם. המוסלמים יהרגו את היהודים. שמחו
על הבשורה, שמחו על ניצחון אללה".
מבול הדוגמאות דורש סדר, ולמרכוס
יש תזה. האנטישמיות הפלסטינית מחולקת לשלושה שלבים. הראשון מתייג את
כל היהודים וטוען שהם פגומים ושאופיים רע מיסודו. בשלב השני מוצגים היהודים
כסכנה מוחשית לעולם כולו. השלב השלישי והמתבקש מציע דרך לפתרון. נכון
שלא מסובך לנחש מהו?
מרכוס מציג עוד ועוד קטעי קיטעי ווידאו. החדר מואר מדי
ולא תמיד רואים את הדובר על המסך, אבל התרגום ברור מספיק, לצערי. אנחנו
בשלב אפיונו של היהודי. בתשבץ בעיתון "אלקודס"
ההגדרה היא "תכונה יהודית" והתשובה המתבקשת היא "בוגדנות".
במאמר מערכת רשמי של "אלחיאת אלג'דידה"
מה- 5 ביוני 2004 אנחנו מושווים לחיות: "נערות ירושלים היו שבויות
ונחשפו למעשי זוועה רבים מידי בני הקופים והחזירים". ד"ר מוחמד
מוסטפא נג'ם אמר
בטלוויזיה הפלסטינית בנובמבר 2002 כי "כפי שתיאר אותם אללה בספרו
ובמסורת הנביא, הם מתאפיינים בשחצנות, גאווה, יהירות, פראיות, חוסר נאמנות
ובגידה... ראו את הרמאות ואת מעשי הערמה". הפסיכולוג הפלסטיני ח'אדר
עבאס מסביר בטלוויזיה ש"הישראלים גרמו לעצמם בכל החברות
שבהן הם חיו לאסונות ולמעשי טבח... ולכן האנשים נקמו בהם וניסו להענישם",
וכן ש"השחיתות היא בטבעם של היהודים על פני האדמה, עד כי רק לעיתים
נדירות את מוצא שחיתות שאין יהודים מאחוריה".
כמי שאוהב מוזיקה ערבית, נהניתי מאוד מקטע המיוזיקל ששודר
בטלוויזיה הפלסטינית במאי השנה ושהוקרן במצגת. הזמר שר בקול יפה להפליא
כך: "הם אלה שעשו את השואה....הם פתחו עבורנו תנורים כדי לאפות
בהם בני-אדם... כאשר תנור מפסיק, הם מבעירים עבורנו מאה תנורים".
בסרטון אחר, שהופק על-ידי הטלוויזיה הירדנית והוקרן בטלוויזיה הפלסטינית,
רואים את היהודי השחור והכפוף צוחק בפניו של הערבי צחוק ארוך, מכוער
ומנצח. מילא אני, שנראה כמו יהודון, אבל יוסי ביילין וודאי ייעלב כל-כך מהצחוק הזה. הרי אפילו לחייך הוא לא
יודע.
שלב הפתרון הערבי לבעייתנו נעים אפילו פחות. מתברר שיש
איזו חדית (מסורת אסלאמית המיוחסת למוחמד)
שבה "השעה (של תחיית המתים: א.פ.) לא תבוא עד שהמוסלמים יילחמו
ביהודים ויהרגו אותם... והיהודי יתחבא מאחורי האבן, והעץ והאבן יאמרו:
'הו מוסלמי, הו עבד אללה, הנה יהודי מאחוריי, הרוג אותו'". מתברר
שהחדית הזה זוכה לעדנה רבה לאחרונה, ומשודר
שוב ושוב בטלוויזיה הפלסטינית. ה"ספונסורים" של קבוצות הכדורגל של הנוער הם שאהידים.
הטורניר נערך לזכרו של המתאבד במלון פארק.
שרנסקי נוטל שוב את המושכות, ומסביר בנחרצות שקטה שהפלסטינים
חייבים להפסיק את ההסתה. האם הממשלה שבה חבר כבוד השר תעמוד על הדרישה
הזאת, או שמה תדחוק את שאלת החינוך וההסתה
לשוליים? השר מחייך ומבטיח שעמדתו ועמדת שרון קרובות מאוד בנושא זה.
למה אני לא אופטימי? אני יוצא מהמסיבה העגומה הזאת ונזכר בשיחה שהייתה
לי עם נהג ערבי בנסיעה ארוכה. בדרך הלוך הוא סיפר לי במרירות על סיפור
אהבה מופלא עם יהודיה, שנגדע כשמשפחתה גילתה את המתרחש. "למה הם
לא מבינים שכולנו אותו דבר?", הוא קונן. בדרך חזור אמר לי שברור
לו שהוא עוד יחזור בתשובה, ושהוא מקווה לזכות ליום הדין הגדול. בתוכנית,
הוא פירט, ג'יהאד ומוות לכל הכופרים. כששאלתי אם הוא יהרוג כופרים בעצמו
ובמו ידיו, הוא התקשה להבין מה הבעיה.
ההנחה שקיומו של הסדר קבע יפיג את השנאה נראית לי כרגע
די קלושה. במצרים מסיתים נגדנו האינטלקטואלים בלי שום קשר למצבם של הפלסטינים.
גם ביפן יש אנטישמיות. השאלה הגדולה היא גם לא מה חושבים הפלסטינים ולא
למה הם מחנכים. השאלה היא מה אנחנו חושבים על זה. מה דעתנו בנידון. האם
באמת מפריע לנו ששונאים אותנו, או שאולי בעצם התרגלנו. לעולם לא הייתי
מבליג על דבריו של יהודי בעד רצח ערבים. איך הרשיתי לעצמי לנסוע דרך
ארוכה עם אדם שמצפה ליום שבו יטבח אותי ואת בני משפחתי בחרב בשתי ידיו?
מאיפה באה הסובלנות הזאת שלנו? האם הפנמנו באיזשהו אופן את השנאה אלינו,
והפכנו אותה לשנאה עצמית?
אי-אפשר להתעלם מכך שגם הרצון שלנו לשלום ולשקט מזמין
עיוורון. כשם שהציונות גרמה לנו להתעלם מהמצוקות של הערבים, תהליך השלום
כמו דורש מאיתנו לא להביט בנתחי מציאות גדולים, שמרמזים שבעתיד נצטרך
להמשיך לחיות כאן על חרבנו. את מחיר האשליה נשלם בריבית קצוצה, אנו ובנינו.
מדהים שאחרי כל שנות התהליך לא התרחקנו מתחילתו ומשאלות היסוד של קיומנו.
כרגיל, נישק למנהיג שיסכים להודות שיש לנו מקום לחיות אי-שם תחת השמים.
הטרגי בסיפור הוא שפעם שנאו אותנו עם סיבה, כביכול. הנאצים
טענו שהיהודים הביאו לעולם את הציווי המוסרי ובגלל זה יש להשמידם. עכשיו,
אחרי כל-כך הרבה שנים של דלדול זהות היהודית שלנו, כבר לא ברור מה רוצים
מאיתנו. הורדנו את הבגדים השחורים, גילחנו את הזקן, אפילו התחלנו להתקלח
ולהפריח יוני שלום. איך הם שוב ושוב מצליחים להריח אותנו? פעם שנאת ישראל
נבעה מן היעוד שלנו. עכשיו זה נראה הרבה יותר כמו גורל.
בחצי היום , 25/1/2005
רשת ב'
ענת דווידוב: אנטישמיות ברשות הפלסטינית. על אף השפעתו החיובית
של אבו מאזן, יו"ר הרשות, ההסתה והאנטישמיות נגד ישראל והיהודים נמשכות.
במסיבת עיתונאים של "מבט לתקשורת הפלסטינית" אמר השר נתן שרנסקי כי על הרשות להפסיק את ההסתה. ברכב השידור בבית אגרון
שם מתקיימת מסיבת העיתונאים שם נמצא כתבנו מנחם כהן. מנחם.
מנחם כהן: שלום ענת, אנחנו בעצם סימנו כאן את מסיבת העיתונאים לפני דקות אחדות, השר
נתן שרנסקי השר לענייני תפוצות וירושלים משתתף
כאן בהצגת הדו"ח המיוחד הרוג יהודי ותגיע לגן עדן, דוח מיוחד של מכון מבט לתקשורת פלסטינית, דוח שמצא
כי הרשות הפלסטינית מחנכת לאידיאולוגיה רוויית
שינאה ארסית ליהודים ולישראל, הנותנת לגיטימציה להרג יהודים
על שום היותם יהודים. רצח יהודים מוצג לא רק כמועיל עבור מוסלמים וערבים
אלא כהכרחי עבור המין האנושי. השר שרנסקי אמר
כי בשנה האחרונה גוברת הדרישה במספר מדינות וארגונים בינלאומיים למאבק
באנטישמיות, אך עד כה לא הוצגה דרישה כזאת לרשות הפלסטינית.
השר נתן שרנסקי – שר לענייני
תפוצות חברה וירושלים: דווקא
בימים אלה שהמנהיגים של הרשות הפלסטינית עושים מאמצים למנוע מכמה עשרות,
אולי מכמה מאות טרוריסטים לבצע פיגועי טרור, דווקא באותו זמן אלפים, אולי
עשרות אלפי טרוריסטים לעתיד, עוברים הכשרה בבתי ספר של הרשות הפלסטינית,
או מקבלים עידוד דרך כלי תקשורת רשמים שנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית.
מנחם כהן: הדוח שנערך ע"י איתמר מרכוס וברברה קרוק, סוקר את ההסתה במשך שמונה שנים מאז הוקם המכון
הזה, אשר בודק את ההסתה באמצעות הטלוויזיה, התקשורת בכלל, העיתונות וגם
בבתי ספר ברשות הפלסטינית. מי שמציג את היהודים כגזע, או כאדם פחות ערך,
שאולי בסופו צריך להשמיד אותו, מדובר כאן באנטישמיות מוכוונת ומושכלת.
איתמר מרכוס: הגדרת היהודי כנחות במהותו, שהוא גם מהווה סכנה קיומית
לפלסטינים לערבים, למוסלמים וגם
בכלל לעולם, זה מסר שחוזר על עצמו ולכן אין פתרון אלא בחיסול היהודים.
והמסר הזה של חיסול יהודים הוא מסר שלא יורד מהטלוויזיה הפלסטינית, מההנהגה
, כולל אנשי אקדמיה, כולל אנשי דת.
מנחם כהן: והנה דוגמא אחת מלפני שבועיים ינואר 2005: עד שיגידו העץ והאבן הוא מוסלמי
הוא עבד אללה, הנה יהודי מאחורי הרוג אותו, ואת הדברים האלה אמר ד"ר
חסן אלח'אטר מייסד אנציקלופדיית אלקודס,
והדברים האלה פורסמו בטלוויזיה הפלסטינית ב 10.1
אלה חלק הדברים ברשימה ארוכה מאוד של התבטאויות וציטוטים
ודברים שמובאים בצורה שיטתית. לסיום גם נאמר, השר שרנסקי
אמר, כי המאמצים להפסקת הטרור הם צעד חשוב, אך הכוונות האסטרטגיות של ההנהגה
הפלסטינית ייבחנו על פי המסרים, שהיא מעבירה אליהם ובמיוחד לדור הצעיר,
לכן יש לדרוש מהרשות הפלסטינית הפסקה מיידית של ההסתה הספוגה במסרים של רצח דם והפיכת היהודים לתת אדם.
ערב חדש 25/1/2005
אבי פירסט: ובעוד ישראל נלחמת אנטישמיות בעולם, הרשות הפלסטינית,
כך מתברר, ההסתה נמשכת. הרוג יהודי
ותגיע לגן עדן זו הכותרת של דו"ח מיוחד ובו ממצאים מדאיגים על מיידי
ההסתה נגד היהודים והכל תחת עינה הפקוחה של הרשות הפלסטינית. כתבנו משה
גרטל מוסר כי מהדו"ח שהוגש היום לשר שרנסקי
עולה כי גם כעת לאחר מותו של ערפאת ואיתותים
לעידן חדש ממשיכים הפלסטינים בהסתה ארסית וחינוך לשינאת
יהודים.
השר נתן שרנסקי: אנחנו הבאנו דוגמאות רבות של אנטישמיות יומיומית
שמי שמחזק את התעמולה האנטישמית אלה הם נציגים רשמיים. אלה אנשי דת, אנשי מדע מחנכים בבתי ספר.
מבט 25/1/2005
חיים יבין: ברשות הפלסטינית ביד אחת מדברים על עידן חדש, ביד אחרת ההסתה נמשכת. דוח של מכון מבט לתקשורת
פלסטינית, המזוהה עם הימין, קובע כי הרשות נותנת לגיטימציה להרג יהודים
וממשיכה לחנך לשינאת ישראל, עם כי מאז בחירתו
של אבו מאזן חלה ירידה בהסתה, כתבנו משה גרטל
מוסר כי הדוח הוגש לשר שרנסקי שהביע דאגה מהממצאים.
השר נתן שרנסקי השר לענייני תפוצות: דווקא בימים אלה, כאשר רשות הפלסטינית, עושה מאמצים אדירים ומבורכים למנוע מכמה עשרות או מכמה מאות טרוריסטים לבצע פיגועים, נמשך תהליך של הכשרת עשרות אלפים של טרוריסטים של העתיד, דרך טלוויזיה וכלי תקשורת שנמצאים בידיים של הרשות הפלסטינית.
IBA News
25/01/2005 
Newscaster : Diaspora Affairs Minister Natan Sharansky
today charged that the Palestinian Authority under its new chairman
Mahmoud Abbas is still engaged in the promotion of genocide against
the Jewish people. Sharansky made the point at a press conference timed
to coincide with events marking the 60th anniversary of the liberation
of Auschwitz . The minister was joined by Itamar Marcus who heads the
Palestinian Media Watch Organization, an Israeli based group that monitors
anti-Semitism and anti-Israeli incitement in Palestinian society. Marcus
said there are strong similarities between the PA''s dehumanization
of Jews and Nazi anti-Semitism 60 years ago .
Natan Sharansky : Every day Palestinian Authority through
special programs on TV, programs lead by the religious leaders, by scientists,
by teachers, by educators, by politicians they are strengthening hatred
towards Jews, strengthening anti-Semitism, and bringing a very simple
message - killing Jew is good for Palestinians and good for Arabs and
it's good for all the mankind . The assumption and hope was the conflict
with the Palestinians was a border conflict that could be resolved through
territorial compromise, but the Palestinians have been teaching their
people that this is a war for God, a war for Allah which includes the
killing of Jews as a necessity. We have been hearing this message for
years since we started following Palestinian media until this very day
. The End